בתאריך 17 באפריל 2012 – שבוע לאחר פסח תשע"ב – חודשיים ושלשה שבועות לפני המבחן התחיל הקורס, מפגש ראשון מתוך עשרים ושלשה מפגשים.

ביום זה התחילו שלשת החודשים הקשים ביותר שחוויתי בתחום הלימודים האקדמיים שלי – ויש לי ניסיון רב באקדמיה.

ביום זה התחילה גם התקופה המדהימה בחיי בבניין האישיות שלי, מצאתי בי כוחות אדירים שמעולם לא ידעתי על קיומם. אמונה, עקשנות, התמקדות במטרה והכי חשוב אופטימיות אובססיבית.

חשוב לי לומר, שמבחינת האישיות שלי, לקורס נכנסתי כאדם אחד ויצאתי ממנו אדם אחר.

יצאתי מהקורס בוגר יותר, סבלן, בעל עצבים הרבה יותר חזקים, לא נרתע ממשימות קשות ו"בלתי אפשריות", פייטר, אופטימי, שמח, שקול, מאמין בעצמי, מחושב והרבה הרבה יותר רגוע. אני מאושר ממה שקיבלתי מהקורס הזה ברמות שלא ניתן לתאר. ואגב, עינב הבטיחה זאת במפגש הראשון – היא הבטיחה שהיא משלבת בדרך ההוראה של גם שיטות להעצמה אישית (קאוצ'ינג) שיש לה יד ורגל בנושא. וזה באמת מה שיצא.

היינו קצת פחות מעשרה תלמידים, טעונים באופטימיות זהירה.

עינב נכנסה לכיתה, מחייכת ומלאת אנרגיה חיובית.

את השעה הראשונה הקדישה לדיון בעשרת הכללים להצלחה בקורס וגם להיכרות בין הסטודנטים.

מיד לאחר מכן, המרוץ התחיל.